תוספות על נדרים כ׳ א:י״ג

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדרים כ׳ א:י״ג
13 אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן דַּהֲבַאי, אַרְבָּעָה דְּבָרִים סָחוּ לִי מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת: חִיגְּרִין מִפְּנֵי מָה הָוְיִין — מִפְּנֵי שֶׁהוֹפְכִים אֶת שׁוּלְחָנָם. אִילְּמִים מִפְּנֵי מָה הָוְיִין — מִפְּנֵי שֶׁמְּנַשְּׁקִים עַל אוֹתוֹ מָקוֹם. חֵרְשִׁים מִפְּנֵי מָה הָוְיִין — מִפְּנֵי שֶׁמְסַפְּרִים בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ. סוֹמִין מִפְּנֵי מָה הָוְיִין — מִפְּנֵי שֶׁמִּסְתַּכְּלִים בְּאוֹתוֹ מָקוֹם.
פירוש תוספות על נדרים כ׳ א:י״ג
13 חגרים מפני שהופכים שולחנם - פי' שמשמשים מטותם שלא כדרכם ולפי שמשנים תשמישן בדבר התלוי בירכים אף בניהם לוקים בירכים הר"י:
14 מפני שמנשקים באותו מקום - ולכך לוקים הוולדות בפיהם:
15 מפני שמספרים בשעת תשמיש - שיש להם לשמש בהצנע והם משמיעים קולם לכך נעשים הולדות חרשים: